Ancient Chinese coinage
A great majority of cash coins
had no denomination specifically
designated but instead carried the
issuing emperor's era name and a
phrases such as tongbao (Chinese:
通寶; pinyin: tōngbǎo; literally:
"general currency") or zhongbao
(Chinese: 重寶 ; pinyin: zhòngbǎo;
.)"literally: "heavy currency

דוגמה לדורות על הכרת אחריות אישי מדוד
המלך:
ספר שמואל ב פרק יב
(יג) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַידֹוָד וַיֹּאמֶר
נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְדֹוָד הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא
תָמוּת:

ספר יהושע פרק י
(יג) וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי
אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד
הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם
תָּמִים:
רלב"ג על יהושע פרק י פסוק יג
(יג) והנה ספר הישר אחשוב שהיה נקרא כך
ואבד עם הגלות….
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין
(בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין;
כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב,
ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
נודע בספרו "סדר הדורות".

ספר חבקוק פרק ג
(יד) נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו \{פְּרָזָיו\} יִסְעֲרוּ
לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר:
(טו) דָּרַכְתָּ
רד"ק על חבקוק פרק ג פסוק יד
יסערו להפיצני – אותם שהיו סוערים
להפיצני כלומר שיבאו ברוח סערה עלי
להפיץ אותם בגוים:
ספר דברים פרק ה
(כו) מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי
וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב
לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם:
רמב"ן על דברים פרק ה פסוק כו
מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי בעבור
היות רשות האדם בידו להצדיק ולהרשיע,
והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, יאמר
הכתוב כן, והוא כלשון בני אדם…
ספר ישעיה פרק לג
(כג) נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל
פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים
בָּזְזוּ בַז:
רש"י ישעיה פרק לג פסוק כג
…תרנם – תורן הספינה…

ספר יונה פרק א
(ה) וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹקָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב ויַּ רֵָדםַ:
לצאת לרוחות:
יש דרגות בודאי בעניין זה. הקיצונית היא בדמיון של קרב נגד 30 או 40 תחנות רוח כענקים של Don Quijote חלק א' פרק ח'.
ספר דברים פרק ה
(יט) אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְדֹוָד אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי:
ספר שם משמואל פרשת וארא – שנת תרע"ד
קיצור הדברים שבאמצעות משה רבינו ע"ה זכו ישראל למדרגה כללית להיות בעצמם נביאי התורה וזה שלא זכו לזה האבות, ומחמת שהיו בביטול כל חושיהם לרצון השי"ת ע"כ זכו למדרגה כללית כנ"ל
באריכות. ויש עוד ליתן טעם לשבח שבלתי אפשר הי' להם לקבל את התורה אלא כשהיו בביטול הזה, דהנה במדרש את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם, אילו היו חסרין אחד לא היתה התורה ראוי' להינתן, וידוע דכמו שבכלל כן בפרט שכל אחד הוא עולם קטן וכלל בפני עצמו, וע"כ כמו שבכלל כולו אילו הי' חסר אחד לא היתה התורה ראוי' להינתן, כמו כן בכל פרט ופרט שהוא כלל בפני עצמו, אילו הי' חסר חוש אחד שלא הי' בטל כנ"ל והי' לו רצון לדבר אחר לא היתה ראוי' התורה להינתן לו, ושוב הי' חסר אחד מכל הכלל כולו, ולא היתה התורה ראוי' להינתן אז לכל הכלל:
כִּכַּר לֶחֶם:
ספר דברי הימים א פרק טז
(א) וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹקִים וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִיד וַיַּקְרִיבוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹקִים:
(ב) וַיְכַל דָּוִיד מֵהַעֲלוֹת הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְדֹוָד:
(ג) וַיְחַלֵּק לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ כִּכַּר לֶחֶם וְאֶשְׁפָּר וַאֲשִׁישָׁה: משנה מסכת אבות פרק א
(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
רמב"ם פירוש המשניות –
מסכת אבות פרק א משנה טו
(טו) שמאי אומר …
סבר פנים יפות. הוא שישא ויתן עם הבריות בנחת ובדברים ערבים ורצוים:
ספר עץ הדעת טוב – פרשת ויחי
אבל לישראל ולבן שניים מחלב ידבר להם דברי ניחומים כחלב הלבן.
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא/א-ב
תני אבימי בריה דרבי אבהו יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו ברי ומביאו לחיי העולם הבא…
רש"י קידושין דף לא/ב
ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כך אלה אמר לו סבא מה איכפת לך טחון ואכל כלומר לעוס ואכל הראהו שקשה לו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים והיה לו אב זקן ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך אמר לו בנו אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה: