עולמות עליונים

השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"כציץ העמקים" זלדה.
ספר במדבר פרק לא
(כב) אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת:
(כג) כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא
בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:
רש"י על במדבר פרק לא פסוק כג
(כג) כל דבר אשר יבא באש – לבשל בו כלום:
תעבירו באש – כדרך תשמישו הגעלתו מה שתשמישו ע"י חמין יגעילנו בחמין ומה
שתשמישו ע"י צלי כגון השפוד והאסכלה ילבננו באור:
אך במי נדה יתחטא – לפי פשוטו חטוי זה לטהרו מטומאת מת א"ל צריכין הכלים
גיעול לטהרם מן האיסור וחטוי לטהרן מן הטומאה. ורבותינו דרשו מכאן שאף
להכשירן מן האיסור הטעין טבילה לכלי מתכות ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים
הראוים לטבול בהם נדה. וכמה הם מ' סאה:
וכל אשר לא יבא באש – כל דבר שאין תשמישו ע"י האור כגון כוסות וצלוחיות
שתשמישן בצונן ולא בלעו איסור:
תעבירו במים – מטבילו ודיו ודוקא כלי מתכות:
ספר בראשית פרק א
(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:
רש"י על בראשית פרק א פסוק ח
(ח) ויקרא אלהים לרקיע שמים – שא מים שם מים אש ומים שערבן זה בזה ועשה
מהם שמים (ס"א שמים שם מים ד"א אש ומים):
ספר איוב פרק כה
(א) וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר:
(ב) הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו:
רש"י איוב פרק כה פסוק ב
(ב) (מענה בלדד). המשל ופחד עמו – כלפי שאמר איוב אערכה לפניו משפט אמר לו המשל ופחד עמו,
המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל כלום אתה יכול להשיב את אחד מהם.
עושה שלום במרומיו – כשהמזלות עולים כל א' סובר אני עולה ראשון לפי שאינו
רואה מה שלפניו לפיכך אינו מתקנא, כ"ש, ל"א עושה שלום במרומיו אש ומים בלולין
ואין מים מכבין את האש, כ"ש. עניינים אלו בודאי עמוקים, למעלה מהשגתי,
הרב הראי"ה קוק עשה חיבור מובחר על ראשי תיבות שמסביר עומקם. יש מקורות
בגמרה וגם ב"ספר הבהיר"
ויקיפדיה: אותיות מנצפ"ך
מנצפ"ך הן חמשת האותיות הסופיות באלף
בית, הנביאים [צופים] חדשו אותן. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קד/א
…דאמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפך צופים אמרום ותיסברא והכתיב
אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה…
רש"י שבת דף קד/א
כדמפרש מנצפ"ך צופים אמרום…
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ב/ב
עין יעקב על מסכת מגילה אות (א)
מְיָה, וְאִיתֵימָא רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מַנְצְפַּ"ךְ, צוֹפִים אֲמָרוּם. וְתִסְבְּרָא?! (צופים ולא
משה?!) וְהָכְתִיב, (ויקרא כז) "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת", שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעָתָּה? וְעוֹד,
הָא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵ"ם וְסָמֶ"ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת, [דף גּ ע"א] בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין? אִין, מֵהֲוָה הֲווּ,
מֵידַע הוּא דְּלָא הֲווּ יָדְעֵי, הֵי בְּאֶמְצַע תֵּבָה, וְהֵי בְּסוֹף תֵּבָה. וַאֲתוֹ צוֹפִים וְתַקִּינוּ פְּתוּחִים
בְּאֶמְצַע תֵּבָה, סְתוּמִים בְּסוֹף תֵּבָה. סוֹף סוֹף, וְהָכְתִיב, "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת", שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי
לְחַדֵּשׁ בָּהֶם דָּבָר מֵעַתה… לדוגמה נוספת של מקורות, ראה:
ספר עץ חיים – שער ה פרק ג
כל העולמות נבראו ע"י כ"ב אתוון שבמלכות
אשר מהם )נוצר הולד וגם יש בהם ל"ג(
נוצרה וגם יש בה ה' אותיות מנצפ"ך שהם
ה"ג היוצאין מז"א אליה ועי"ז נגמר פרצוף
רחל…
…גם אמרו גנוז, הוא כי ברצונו מוציא גניזת
האותיות הנ"ל בסוד קול ודבור מהפה ולחוץ
וכשרוצה נשארים גנוזות בפנים בסוד
נאלמתי דומיה
יש כיוונים לכאן ולכאן על ענייני מצות
ומידות האדם:
ספר דברים פרק ז
(יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים
הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְדֹוָד
אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע
לַאֲבֹתֶיךָ:
רש"י על דברים פרק ז פסוק יב
(יב) והיה עקב תשמעון – אם המצות קלות
שאדם דש בעקביו תשמעון:
ספר חובות הלבבות – הקדמה
…כי כמה שכלים )שכרים( עבדו בעבור
המורא, וכמה חסרונים גרם אותם הפחד,
וזכרתי דברי האומר: "מן הזהירות שלא
תרבה להיזהר", ואמרתי, שאם היה כל
מתעסק בענין מעניני הטובה או להורות
הדרך הישרה הנכונה שותק ועומד עד אשר
ייגמר לו כל רצונו…
ספר חמדת ימים – שבת קדש – פרק
ה
ליחדא שמא דקב"ה וכו' הנני בא לומר
מזמורים קבלת שבת מלכתא להאדיר
ולהעלות עולמות עליונים למעלה. ויהי רצון
מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתפן
ברחמים אל קריאת מזמורים שאקרא לזמר
עריצים ולהכרית הקליפות ששלטו וגברו
בעשיה יצירה ובריאה, תזרם ורוח תשאם
וסערה תפיץ אותם, ואל יהרסו לעלות
ולהכלל בעליית העולמות. וכל החוחים
והקוצים הסובבים את השושנה עליונה
תעקר ותשבר ותכלם ותצמיתם, לחבר את
האהל להיות א' אשת נעורים עם דודה והיה
המשכן א'. ובכן פרשו עלינו מזיו שפעתם
להאיר בנפשינו תוספת רוח ונשמה כמו חלב
ודשן תשבע נפש"י ושפתי רננות יהלל פי, לב
טהור ברא לי אלהים ורו"ח נכון חדש בקרבי
אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה כי כל
עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי. ויהי נועם ה'
אלהינו וכו' יהיו לרצון אמרי פי וכו':
ואחריו לו יהיה חן בסדר מזמורים אלו סי'
כ"ד לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה וכו' שאו
שערים ראשיכם וכו' וסוד הדבר מבואר
בזוהר בראשית דכ"ג ע"ב ושבת נחית קב"ה
בג' אבהן לקבלא בת יחידא דיליה. בההוא
זמנא חיוון עילאין דאתקריאו בשמא דה',
פתחין ואמרין שאו שערים ראשיכם והנשאו
פתחי עולם ויבא מלך הכבוד וכו' ע"כ.
ספר התמונה – סודות שמע ישראל
ובס"ה כתב כי פסוק שמע ישראל הוא יחוד
קב"ה עם כנסת ישראל מלמעלה למטה
וממשיך שפע מי"ג מדות של רחמים אריך
אנפין הרמוזות בפסוק מי א-ל כמוך נושא
עון כו' ישוב ירחמנו כו'. אח"ד בגי' י"ג מדות
שאין חוזרות ריקם כן המיחד שמו של
הקב"ה אינו חוזר מלפניו ריקם(: