יורד גשם כמו חיצים
קודח בפנים, קודר אבל רענן
ולמה לא, אחרי חצי שנה יבשה?
אני מלקק את הטיפות
באדמה זרם דק מתחזק
זורם
כמו ילדה לשיעור ראשון בכיתה א'
לפגוש חברות חדשות.
אין לי ספק שהמדבר יישאר כמו שהוא
לא כל מקום זוכה לגשם
ולא לכל ילד יש קלמר.
והיום הזה התחיל ככה חזק
מפני שאני אוהב לראות ברקים
ולזעוק ברכה על זה וגם על הרעמים.
טיפות של ברכה זורמות קדימה
לתחנה תחנה של עצים שממתינים.
ומה לעשות אם התולעים שמה
באדמה. יסחפו עם הגשם
ופשוט אי אפשר להפסיק החיים.
כל דקה ודקה זורם.
אמי לא הייתה שמחה
עם הנעלים שלי שלגמרי רטובות
ואין לי תחליף…
רגע, שכחתי …יש לי מגפיים!
הורדנו הגרביים, ניגבנו בין האצבעות
נשפתי כל טיפה וטיפה
מהרגליים הקפואות.
היינו קרוב לתנור כמה דקות
ניסיתי להחליף גרביים
מצאתי רק אחד בלבד
אמא איפה הגרביים?
היא לא נתנה לי, רק הביאה אותי
אל מול המגירה.
אני צריך להסתדר לבד?
ואני רק בן חמש.
פתאום תפשתי שאני גדול
וצריך לדעת להתגבר.

ש.מ

denvie balidoy Hop

flickr.com/photos/denvie

===================================================

קור נכנס אבל אין דבר. החיים ממשיכים. מסתובבים לכל אחד באופן אוטומטי.

ויש אורות בחוץ. שמה בחושך חצי מואר מפנס גבוה של עמודי החשמל. זורם בעיר הבודדה. למרות הקור יש חמימות לבבות אם יש מספיק כסף לקנות את הלחם של יום. ועוד להשיג מקום צנוע ביותר לדיור זמני.

חורף. אני זר בפריס אבל קצת מכיר. פסים בהירים של קשר מסוים. הצידה, פה ושמה במקלט הציבורי.

חוטי המעיל שלי בלויים בשרוולים. ברור לעין שאני לא מסודר אלא מהחוץ. השארתי את המזוודה הקטנה שלי במקלט. כן, אני יודע שעלול ללכת לאיבוד אבל לא רציתי להסתובב בחיפוש עבודה ולסחוב מזוודה. זה יהיה מצחיק!. מכל מקום, מה יש לי שמה? פיג'מה, לבנים וספר בלוי של ילדים ללמוד צרפתית.

שמה במקלט הצילו אותי מהקור הזה. אבל רק לכמה ימים בלבד, אמרו לי במפורש. מצומצם. ולמה? יש הרבה פליטים, עובדים זרים, בטלנים שגם הם צריכים מקום להניח את העצמות העייפות.

שמה במקלט גם יודעים מהמצוקה. הם בקשר עם כמה מפעלים שדורשים עובדים פשוטים כמוני. ולא לשכוח…לפני שיצאתי קבלתי ארוחת בוקר טובה. וזה צריך להיות מספיק עבור היום שלי. אני סובל. מתרגלים למען האישה והילדים שמה בארץ שלי. אשלח להם כסף חשבתי.

חשוב שתבינו: קבלתי כתובות. שלושה בעצם. במקום הראשון האחראי ראה אותי צולע ברגל הימנית, מתאונה שקרתה לי לפני כחמש שנים בבית שלי בצ'אד. כמו שסיפרתי לכם, הוא ראה אותי ולא בחן בקושי עבודתי. פשוט יש לו התנגדות לנכים כנראה. אפילו לא הספקתי להגיד בוקר טוב, להסביר, לייצג את עצמי! לא. פשוט הוא "יודע" שאני לא יכול לעבוד. זה מרגיז. אדם צריך פרנסה איך שהוא!

המקום השני לקח עוד כמה דקות. הנה המכתב שמראה שאני עובד טוב בדברים מסיימים! לא! כאילו המכתב היה כתוב בפקיסטנית או משהו אחר! כנראה שלא רצה או לא ידע לקרוא! אני יכול לעבוד. לא ידעתי להגיד זה כל כך טוב. ניסיתי להגיד לו בשפת פידג'ין של העיירה שלי. הוא לא הבין אותי.

חזרתי למקלט. נתנו לי כוס קפה עם יותר מדי מים, אבל לפחות זה היה חם, עם סוכר זה עזר. דברתי, הסברתי על הבעיה. רצו לעזור. לא רוצים עוד אחד שמתאבד. זה לא נראה טוב בעיתונות. אני הייתי מוכן לזה, לגמור כל הסבל, הבעיה של העבודה שלי!

הסבירו לי שמה, יחד עם מישהו שגם יודע שפתי. הבנתי קצת יותר. דברו איתי שיש עוד מקום עבודה שמקבל זרים. נתנו לי הפעם הזאת הפנייה יותר ארוכה. כן, לא צריך שפה…יגידו לו מה לעשות. יש מפעל שצריכים עובדים. משהו שאפשר לעשות גם בעמידה או בישיבה…שכר מינימום אבל בטוח. אפשר לסמוך עליהם.

הלכתי לשמה, עם המכתב בכיס. קור בחוץ. הלכתי ברגל כמה קילומטרים. אמרו לי לאיזה כיוון. כן- ישר ישר עד המפעל. כן, עם שלט מאוד גדול צבע ירוק "מפעלי העתיד."

קבלו אותי יותר בחיוך! כן צריכים עובדים. איך קוראים לך? אה, נחליף זה לג'ק, יותר פשוט או. קיי. הבינו שזה טוב ידיים טריות שמוכנות לעבוד קשה. הבינו את מצבי טוב מאוד. יש להם ניסיון עם זה כל שבוע. מחליפים הרבה אנשים מפני שעוזבים.

הראו לי מכונה. אני לא ידעתי בכלל על מה זה. לא צריך! אתה פשוט עוזר למכונאי. הוא מוציא את המוצר. העבודה שלך זה לשים באריזה. ככה, אתה רואה. לא! יותר מהר! אתה צריך כמה אלפים ביום. ..תפסתי. לא קשה בהתחלה, כן, כן יותר מהר. שעות על שעות. המכונה לא הפסיקה לתת לי עוד עבודה.

הייתי יכול לשבת גם כן. היה שולחן עבודה והרבה ארגזים. מפה לשם עוד פעם…ועוד פעם. סה"כ היו שתי הפסקות לחצי שעה. זאת היתה הצלה. ביום הראשון מישהו נתן לי חצי מהלחם שלו למזלי. לא היה לי כלום לאכול! פשוט הוא ריחם עלי כשראה שאין לי כלום.

עברתי מהמקלט לדירה לזרים. ומה זה אומר? דירה יחסית גדולה, פשוטה, כולל טלביזיה אבל שלושה חדרים לשמונה איש! צריך לשלם לפי יום. גבו ממני חצי של יום העבודה שלי! לא הייתה לי ברירה. הייתי כל כך עייף!

לא עשיתי הרבה רושם. אני ולחם של יום, קצת יבש. הוספתי מה שקניתי, מעט בסופר. קצת ירק גם. אין בישול מסובך בדירה: תנור עם גז. אבל מכל מקום לא היו לי כלים…

הצלחתי להתקלח. כן, קצר-קצר אמרו לי מפורש. כולם רוצים את זה ולא רוצים בזבוז של חשמל לחימום המקלחת.

בסוף שבוע עבודה נתנו לי השכר. לא נתנו פחות ממה שמגיע כמו שפחדתי. כן, שמעתי מספיק סיפורים מהבית! להיזהר. מכל מקום שלחתי עשרה אירו לבית, דרךWestern Union . זה היה אחרי שעות העבודה. יש מקום שאנשים הולכים, סניף כזה. הייתי צריך להראות את הדרכון שלי.

בשבוע השלישי הייתי פחות או יותר מסתדר בקושי היום יומי. למזלי אני חזק. ועל הבוקר קרתה לי תאונה! הסתובבתי יותר מדי מהר והפלתי ארגז כבד עם חלקים! בדיוק ברגל השמאלית, זאת שעדיין היתה בריאה! אולי עשרה קילו, לא יודע. נפלתי. נבהלו. שמו אותי בצד. ראו שזאת חבלה אבל לא שבר. אמרו לי ללכת למיון. אין להם זמן לעזור לי. לפחות נתנו לי את הזמן!

הרגשתי רע מאוד עד שאני סוף הגעתי לתחנת לאוטובוס. היו לי כאבים חזקים. פשוט המתנתי אולי חצי שעה. הגיע. עליתי בקושי. לפחות אני כן יכול לשלם עכשיו! הגעתי לקבלת חולים. היו הרבה, כולל זרים כמוני. כל אחד עם הפרשה הכואבת משלו!

בקיצור, הייתי צריך לשלם רק לבדיקה. חצי יום עבודה הלך. רופא בדק אותי מהר. נו, אין שבר. למזלי. כן, תחבושת. אמר לאחות. היא שמה התחבושת חזק. כן, לשחרר בערב. כן שלושה ימים לפחות. תחזור אחרי כמה ימים לפה. [לא התכוונתי בגלל התשלום]. סחבתי את הכאבים בחזרה לדירה למנוחה. למחרת הייתי בחזרה על יד המכונה.

ש.מ

משה רבנו מצא חן
במדבר,
מלא חסד בתוכו
שהֵיטֵב יודע ד' לבחון.

המסע החל בהר הצנוע,
לגילוי הבוער של אש וקול
משָׁמָּה יבשר בשורת הצלחה
על ידי זקן אבי הנביאים.

ראשית המסע

ואז הופיע הברד בנס על נס
ברד של שאלות
על פלא הפלאות,
של אש ומים שירדו מהשמים.

אנו לא פחדנו מהמכה,
מול שכנינו שפחדו פחד נורא.
אל הבתים הסתירו את בעלי החיים,
אשר בהמשך אל הים היו רצים.

מלאך המוות עשה מלאכתו
ביום מיועד לבכורות כל אחד בביתו.
אוי לגוי שנתן פקודות
היאורה השליכוהו בלי לשהות!

הבורא ידון לרשעים בזמנם
אוי על כל רשתם רשעותם!
דם על דם נידן ידון
כנגד פְּלִשְׁתִּים על יד שמשון משבט דן.

עם ישראל כולו בצלאל
תחת כנפי נשרים מוגנים.
אמנים לצאת ממצרים
כל פינות גלויות שנמצאים.

תחת כנפי נשרים

היינו ממתינים למתנה מד'
התורה שהיא ברית נאמנה.
בנים למלך, בשבת המלכה
שהוא העניק לנו יקרה.

בלחם טוב של תורה הוא המשביר
עם נבחר באור ד' את המוסר מאיר.
כמה טוב לידבק בשמחתה,
ולהתעטף באמונה ובאהבתה!

שירה חדשה הבנויה אריח על גבי לבנה,
תתברך כיעלת חן לתפארת האומה.
תרעננה שפתותיהן של ארבעת האמהות,
לזכות לבנים כחול הים לרבבות.

עם בסמל חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן…
ושׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים…
לפעמים שְׁחַרְחֹרֶת, רק בחוץ,
ובפנים כולה יפה כחבלי בוץ.

כחבצלת השרון שושנת העמקים

=================
שיר מתוך שמות שונים בישראל:
משה, חנה, בר, לב, פיינברג, זקן, שמשון, ניסים, ברד, אש, אדיר וואסר, חיים, מלאך (אנג'ל), ישראל, בצלאל, מלכה, חבצלת, שרון, שושנה, שונמית, זמל (לחם), שמחה, אהובה, שירה, בלוך, יעל, שרה, ליאורה, אמונה, רעננה.
=======================================================
מקורות:
מצא חן:
ספר שמות פרק לג
(יז) וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:

בוחן לבב:
ספר דברי הימים א פרק כט
(יז) וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ:
(יח) ד' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ:

הַר הָאלקים:
ספר שמות פרק ג
(א) וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאלקים חֹרֵבָה:

זקן הנביאים:
ספר תהילים פרק קיט
(ק) מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְ

והשווה אדון הנביאים:
פירוש אוצר השם לספר יצירה – פרק א
וזהו רוח הקדש. ירצה ואלו שלשתן הם נשפעים ממקום הנקרא רוח הקדש, וראוי שתדע כי כל דבר מדברי רוח הקדש נחלקים לאלו ג' חלקים, מהם משתמשים בקול והוא שנאמר קול דברים אתם שומעים, ומהקול ההוא נשפע לראייה
שפע אהת רא בת קול, ומהם משתמשים ברוה, רוח אלקים דבר בי, ותשאני רוח, והם מדברי רוח הקדש והנביאים בכלל חוץ מאדון הנביאים, ומהם משתמשים בדבור ובאמירה והוא אדון הנביאים, וידבר ה' אל משה ויאמר ה' אל משה
אני ה', וכל אלה הג' מדרגות הם נשפעים ממקום רוח הקודש, וכאשר נפרש בעז"ה:

ספר מלכים א פרק ה
(יא) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב:

דם על דם נידן
ספר שמות פרק ז
(יט) וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים:

והשווה:
ספר בראשית פרק ט
(ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אלקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם:

אש תוך תוכו של קרח:
ספר שמות פרק ט
(כג) וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַד' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ד' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי:

רש"י על שמות פרק ט פסוק כד
(כד) מתלקחת בתוך הברד – נס בתוך נס האש והברד מעורבין והברד מים הוא ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם (ש"ר):

מכת בכורות:
ספר שמות פרק יב
(יא) וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַידֹוָד:
(יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְדֹוָד:

רש"י על שמות פרק יב פסוק יב
(יב) ועברתי – כמלך העובר ממקום למקום ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין (מכילתא):
כל בכור בארץ מצרים – אף בכורות אחרים והם במצרים ומנין אף בכורי מצרים שבמקומות אחרים ת"ל (תהילים קלו) למכה מצרים בבכוריהם:

רשב"ם על שמות פרק יב פסוק יא
(יא) פסח הוא לה' – שהמלאך ידלג ויניח בית ישראל להכות בכורות שבבתי מצרים.

בצלאל:
מדרש תנחומא בהעלותך – פרק ו
אמר רבי יעקב בר יוסי נמנעה השמחה מן הרשעים ונתנה לצדיקים לישראל שהוצרך הקב"ה לישב עם ב"ו בנר עד שאמר להם אל מול פני המנורה רבי לוי ב"ר אומר מנורה טהורה ירדה מן השמים שא"ל הקב"ה למשה ועשית מנורת זהב טהור (שמות כה) אמר ליה כיצד נעשה אותה א"ל מקשה תיעשה (שם) אעפ"כ נתקשה בה וירד משה ושכח מעשיה עלה ואמר רבש"ע שכחתי מעשיה הראה לו הקב"ה למשה ועוד נתקשה בה אמר ליה וראה ועשה עד שנטל הקב"ה מטבע של אש והראה לו עשייתה אעפ"כ נתקשה עליה משה א"ל הקב"ה לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה ירד משה ואמר לבצלאל מיד עשאה מיד התחיל משה תמה ואומר אני כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה ואת שלא ראית אותה עשית מדעתך בצלאל בצל אל היית עומד כשהראה לי הקב"ה עשייתה ואמר ועשית ולפיכך כשחרב בית המקדש נגנזה המנורה וזו אחד מן חמשה דברים שנגנזו הארון והמנורה והאש ורוח הקדש והכרובים וכשיעור הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן ומשמחן את ירושלים מנין שכן כתיב (ישעיה נה) ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרח תפרח ותגל:

שְׁחַרְחֹרֶת:
ספר שיר השירים פרק א
(ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה:
(ו) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:

רש"י שיר השירים פרק א פסוק ו
(ו) אל תראני – אל תסתכלו בי לבזיון כמו (שמואל א ו) כי ראו בארון ה'. שאני שחרחרת – לפי שאין שחרותי וכיעורי ממעי אמי אלא על ידי שזיפת השמש שאותו שחרות נוח להתלבן כשיעמוד בצל.

ובפנים יפה בחסד ונדיב:
לדוגמה שּׁוּנַמִּית, אִשָּׁה גְדוֹלָה באלו התכונות:

ספר מלכים ב פרק ד
(ח) וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם:
(ט) וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אלקים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד:
(י) נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה:

והשווה לסמלים של המשכן, של שולחן מנורה וכו'

מעוטפים באהבה: [מצוות צצית כסמן של כל המצוות] ספר תורת משה לחת"ס על במדבר פרק טו פסוק מא
אני ה' אלקיכם אמת, הנה בהתחלת ק"ש אומרים ה' אלקינו אנו מתכבדים בהקב"ה שזכינו להיות אלקינו ואחר שקיבל עול מלכות ואהבת ה' ותפילין ומזוזות וציצית אז הקב"ה מתכבד עמנו אני ה' אלקיכם ע"ש ישראל אשר בך אתפאר ואמנם בפ' ציצית שבתורה לא כתיב אמת כי איננו מוחלט אלא בתנאי אם תהיו קדושים אז אני ה' אלקיכם אבל בק"ש שכבר אנו מעוטפים בציצית ותפילין וקבלנו מלכות שמים באהבה אז אני ה' אלקיכם באמת מוחלט

גאולת מצרים:
מדרש רבה ויקרא – פרשה לב פסקה ה
רב הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה לא שנו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא היו קורין ליהודה רופא ולא לראובן לוליאני ולא ליוסף לסטיס ולא לבנימין אלכסנדרי לא שנו את לשונם להלן כתיב (בראשית יד) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וכאן (שמות ג) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו וכתיב (בראשית מה) כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש ולא אמרו לשון הרע שנאמר (שמות יא) דבר נא באזני העם אתה מוצא שהיה הדבר מופקד אצלן כל י"ב חדש ולא הלשין אחד על חבירו ולא נמצא אחד מהם פרוץ בערוה

[7133] זמרת הארץ

ראיתי אורות
בילדים כפרחים
בנים ובנות
נס קטן מדהים

גאולים הגוזלים
מגשימים זיו השכינה
הברקה מבפנים
קירוב לבבות כל שכונה

בהד ובהוד של דורות
לבי מתמלא
בדרך לגאולה יש אות
ומתפלא

כל אחד מאלו הנפשות
זמרת הארץ הוא
עץ פורח הנותן הפירות
ומי שזוכה רואה גם בגילוי אליהו.
—————————-

ספר ישעיה פרק כד
(טז) מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי רָזִי לִי אוֹי לִי בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ:

ש.מ

[7124] מתולדות העבר עד ימינו

מהיסטוריוגרפיה של עם המפוזר בעולם
ועד לתולדות שלטון יהודי בארץ ישראל
כאברהם אבינו היינו, גר ותושב
חלום דרך לא דרך לפשרם.

ממדינה למדינה סיוט הגירוש חזר
צד בצד, הפוך, עם התגשמות חזונות
מה לא היה בזיגזג שלנו
לתיקון הנפש באהבה?!

יוסף והאחים סוד ההרכבה
במלכות אפרים ויהודה
"כולנו בני איש אחד נחנו"
ערבים זה בזה, דווקא

יוסף שתק שנים, וגם דיבר
היה רומז הנה שיבולים
או שמש עם ירח וכוכבים
בכדי להגיד בגלוי: יש שבר אך יש תקווה.

ממעילו של יוסף החלום הפכנו להיות

קו פז ברצועת הארץ

עולים נחושים ללא עקרב ונחשים

מבור מלא מים חיים אנו שואבים.

————————————

השראה לשירה זו הנה
שירו של אלעד רוק "והנה חלום?"
אשר הובא והוסבר בגיליון
מעט מן האור, בעריכת הרב חנן פורת
הוצאת ספריית בית אל, 2006,
ע'374 וראה כל הפרשה בספר.

מקורות לשיר

יוסף והאחים סוד ההרכבה:
ספר יחזקאל פרק לז
(טז) וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו \{חֲבֵרָיו\} וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו \{חֲבֵרָיו\}:
(יז) וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ:

ראה גם:
הרב חנן פורת מתאר ב"סודו של בנימין" את גישות כמו הרמח"ל לראות תפקיד של האח כ"מחבר" בין האחים וגם בשבטים. ראה ע'275-278.

כתונת פסים | צילום אתר pixel