עכברים בשושן הבירה

שמי ושתי, ואני מפחדת מעכברים.

מאז שהייתי ילדה –הם היו לא נעימים.

ועכשיו בארמוננו –מכה קשה

היצורים הללו התרבו בשמחה.

אל תשאלו מאיפה אבל בשושן הבירה

כולם מספרים שזה נורא!

הפכנו למומחים במלכודות

גבינה עם דבק, וגם חתולות.

זה לא עזר, והחלתי לחשוש מאד.

חלומות על מצרים התחלתי.

שמענו קולות מוזרים

והדלקנו את האור בשרותים.

על סף מצב נפשי עמדתי מבולבלת

התעוררתי בסיוטים של דפיקות בדלת.

הפסיכולוגית דיברה ארוכות על ילדותי

על התחלות ופחדים –ממש בכיתי-

היצורים האפורים אכלו אוכל אפילו מהמקפיא,

וגם בגדי כרסמו מול אפי:

בארון עשו מנהרה ארוכה בגדים

ושמלות משי הלכו לעולמים.

הפסיכיאטר בדק במוחי את העצבים

המליץ חופשה וכדורים עזים.

בעלי עכברוש היה זורק פה ושם מלכודות

אבל ההם כה רבים- שבקשות לחופש החלו לזרום מחתולות.

כשעצבי נגמרו בד בבד עם קטנים שנולדו.

המדביר לעכברים ומזיקים הגיע מהודו.

מאות כיכרים כסף לא הבטיחו תוצאות

ולא הפסיק מלמלמל בכל החיים לא ראיתי מכה כזאת.

התחננו שיעבוד, בחסד הוא נתן את הסכמתו.

והוא הסכים

הביא סל מכוסה, די כבד.

אמר לנו "העיקר לא לפחד כלל,"

והתחיל לנגן בחלילו ניגון מהולל

התעלפתי כשראיתי נחש קוברה

-הכרתי אותו בנסיעתי למדינת בורמה-

בעלי סיפר לי לאחר מכן שהנחש הַמְסַכֵּן,

הסתובב בארמון אך גם הוא לא תפס –הַמִסְכֵּן.

הגהה: רב יעקב כהן – בית אל.