פ' מקץ
אדם
וכל אדם אין שני לו
כעשב משורש וזן יחידים
נפש שד' נטע בו בפנים עמוק
נשמתו ניזונה מרוח האדמה
משול לפרח, עץ וכוכב
עם זווית של זוהר גוון הקשת
קיומו מראה שד' אוהב אותו
וחייו הם שיר שעולה.
אדם הוא ככלי הנשיפה נאה,
מוציא ניגונו על ידי רוח אלוקית
מעץ החיים ומעץ הדעת
לקיים בחכמה ובדיבור.
ציפיותיו מתגשמות
כשפונה למקור השמימי
לא על לחם לבדו חי אדם
אלא מרוח עמוקה של נפשו.
ד' חומל עליו כל יום
נותן לו מטוב הארץ
והוא אוכל לקבל כוח
לנגן שירו ברוח ד'.
———————————
השראה מ"שירת העשבים"
של נעמי שמר. [מתבסס על מאמר של
רבי נחמן מברסלב בשם זה].
הובא והוסבר במאמר "ניגון של ארץ ישראל"
מעט מן האור, הרב חנן פורת
להוצאת ספריית בית אל, 2006,
334-338.
מספר של אוכלוסיה בעולם הוא 7.6 ביליונים. כל אחד אדם דומה לאחרים וגם שונה מהם. כמו פרצופיהם שונים דעתכם שונים. ובכל אחד הרוח המוביל היא נשמה, יחידה מכולם.
