שיר רגשות
אשיר שיר ישן חדשני
בקפיצה מקצה עולמי לקצה השני.
ברגשות מותרים אזרום בהזדמנות
ממחשבה ודיבור למעשה אדלג ברעננות.
מקורותברגשות מותרים אזרום בהזדמנות
עריכה: שושנה יונה מנשה.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"מלכותי היתה קטנה ממני" רבקה מרים
[נולדה 1952] סופרת חשובה שכתבה הרבה ספרים
להערכה גדולה ופרסים חשובים.
רבקה מרים
ספר דברים פרק יג
(ח) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ:
מזרחי על דברים פרק יג פסוק ח
(ח) מקצה הארץ זו חמה ולבנה וצבא השמים. שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו. בספרי. דאי אפשר לומר א"רחוקים" קאי, כאילו אמר, הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ, משום ד"מקצה… ועד
קצה", על כמותם וגודלם קמיירי, שפירושו, מסוף העולם ועד סופו, לא על המרחק (שבינם) [שבינך] לבינם, דאם כן, עד קצה הארץ מבעי ליה. ולפיכך פירשוהו על תנועת חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, שמורה על (כמותה וגודלה, שהיא נמשכת) [כמותם וגודלם שהם נמשכים] מקצה הארץ ועד קצה הארץ,דהיינו מסוף העולם ועד סופו:
והשווה:
ספר דברים פרק כח
(מט) יִשָּׂא יְדֹוָד עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ:
לֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף וְלֹא
בְּמָקוֹם גָּבוֹהּ וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ
וְיִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
[שֶׁנֶּאֱמַר, "מִמַעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"], וּכְתִיב,
(שם קב) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".
ספר בית אלקים – שער התפילה –
פרק שמיני
ומקום התפלה שיהיה מקום נמוך למדו אותו (ברכות י' ע"ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה' אדני שמעה בקולי וגו', שהכונה בו להורות על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', כי גם שמעלות האל ית' רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ"ז הוא מצוי לאותם שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה', ואחר כך ששמעת שאני קורא אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על דרך שאמרו ז"ל (ויקרא רבה י"ט, ב') הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו' ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל' ע"ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל', י"ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו'. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו' ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם
ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך:
(ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך: (ברכות י’ ע”ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה’ אדני שמעה בקולי וגו’, שהכונה בו להורות
על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה’, כי גם שמעלות האל ית’ רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ”ז הוא מצוי לאותם
שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה’, ואחר כך ששמעת שאני קורא
אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז
הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על
דרך שאמרו ז”ל (ויקרא רבה י”ט, ב’) הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו’ ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל’ ע”ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו’ שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל’, י”ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו’. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו’ ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם).
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"מלכותי היתה קטנה ממני" רבקה מרים
[נולדה 1952] סופרת חשובה שכתבה הרבה ספרים
להערכה גדולה ופרסים חשובים.
רבקה מרים
ספר דברים פרק יג
(ח) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ:
מזרחי על דברים פרק יג פסוק ח
(ח) מקצה הארץ זו חמה ולבנה וצבא השמים. שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו. בספרי. דאי אפשר לומר א"רחוקים" קאי, כאילו אמר, הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ, משום ד"מקצה… ועד
קצה", על כמותם וגודלם קמיירי, שפירושו, מסוף העולם ועד סופו, לא על המרחק (שבינם) [שבינך] לבינם, דאם כן, עד קצה הארץ מבעי ליה. ולפיכך פירשוהו על תנועת חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, שמורה על (כמותה וגודלה, שהיא נמשכת) [כמותם וגודלם שהם נמשכים] מקצה הארץ ועד קצה הארץ,דהיינו מסוף העולם ועד סופו:
והשווה:
ספר דברים פרק כח
(מט) יִשָּׂא יְדֹוָד עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ:
לֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף וְלֹא
בְּמָקוֹם גָּבוֹהּ וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ
וְיִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
[שֶׁנֶּאֱמַר, "מִמַעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"], וּכְתִיב,
(שם קב) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".
ספר בית אלקים – שער התפילה –
פרק שמיני
ומקום התפלה שיהיה מקום נמוך למדו אותו (ברכות י' ע"ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה' אדני שמעה בקולי וגו', שהכונה בו להורות על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', כי גם שמעלות האל ית' רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ"ז הוא מצוי לאותם שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה', ואחר כך ששמעת שאני קורא אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על דרך שאמרו ז"ל (ויקרא רבה י"ט, ב') הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו' ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל' ע"ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל', י"ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו'. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו' ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם
ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך:
(ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך: (ברכות י’ ע”ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה’ אדני שמעה בקולי וגו’, שהכונה בו להורות
על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה’, כי גם שמעלות האל ית’ רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ”ז הוא מצוי לאותם
שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה’, ואחר כך ששמעת שאני קורא
אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז
הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על
דרך שאמרו ז”ל (ויקרא רבה י”ט, ב’) הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו’ ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל’ ע”ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו’ שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל’, י”ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו’. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו’ ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם).
