פ' וישלח
[7120] בנימין
ואיך הוא הרגיש
שאמו רחל מתה בלידתו?
ועל אף שברור שלא באשמתו
זה לא היה מביש?
והוא לא היה מעורב במכירת יוסף.
מתי שכולם חזרו האח היה חסר
ודם העז לא העיד: מי המוכר,
והאח הזה לא קיבל עשרים כסף.
גדל בנימין הקטן בעולם
הפך לאבא של עשרה ילדים
כולם עם שמות שמזכירים
את האח האהוב שנעלם.
וסגן לפרעה מאשים אותו
שגנב הגביע הקסום
ועוד פעם הוא לא אשם
וגוזר נגדו עבדות, למורת רוחו.
להרף עין האח יוסף מתגלה
משכנע כולם שיהיו מבורכים
למען ד', אבא וכל אחים
ובנימין רק מתפלא.
ובדרש חלקו מיועד למזבח
לעליית קרבנות בוקר וערב, תמיד
חף מכל פשע, על טהרתו זה מעיד
ועוד שאול המלך משבטו אנו נשבח.
—————————————-
רחל אמנו מתה:
ספר בראשית פרק לה
(יח) וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין:
מכירת יוסף:
ספר בראשית פרק לז
(כו) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ:
(כז) לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו:
לאבא של עשרה ילדים:
בראשית מו כא
כא וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן, אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ.
יוסף מתגלה:
ספר בראשית פרק מה
(ג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו:
(ד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:
מזבח
ספר דברי הימים ב פרק יא
(א) וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִִַם וַיַּקְהֵל אֶת בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף בָּחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמַּמְלָכָה לִרְחַבְעָם:
רש"י דברי הימים ב פרק יא פסוק א
(א) ויקהל את בית יהודה ובנימן – שהיו בתחום יחד וגם ירושלים היתה של שניהם ובית המקדש על תחום שניהם בנוי ובגבולים ביהושע מפרש היאך היה תחומן יחד וגם רבותינו אמרו רצועה יוצאה מחלק בנימין ונכנסת בחלקו של יהודה ועליה מזבח בנוי לכך לא היו יכולין להפרד זה מזה וגם כתוב בסמוך:
והוא לא היה מעורב במכירת יוסף:
ילקוט שמעוני בראשית – פרק מד – רמז קנא
א"ל למה אתה מבקש בנימין אם לגדולה אני גדול ממנו. אם לגבורה אני גבור ממנו מוטב שאהיה עבד תחתיו ואל אראה בצערו של אבא. א"ל יוסף איני רוצה לידע אלא לבנימין זה מי נתן לו עצה לגנוב שמא אתם נתתם לו עצה. אמר בנימין לא הן נתנו עצה ולא נגעתי בגביע א"ל השבע לי נשבע לו בפרישתו של יוסף אחי ממני לא נגעתי בו. ולא בשלוח חצים שנשתלחו בו ולא בהפשט שהפשיטו אותו ולא בהשלכת הבור שהשליכוהו ולא במכירה שמכרוהו לישמעאלים ולא בטבילה שטבלו כתנתו בדם אמר מי מודיע שאת נשבע על אחיך באמת. א"ל בשמות של בני אתה יכול לידע כמה אני מחבבו שהוצאתי שמותן על מה שאירע לו א"ל ומה שמותן. א"ל בלע ובכר וגו' מופים למדתי מפיו תורה שלמד מאביו. חופים שנתחפה עד היום הזה.
פ' ויצא
[7115] סולם
התקבל חלום-
מלמעלה לאיש שישן
כולל מלאכים במקום,
למעלה ולמטה, אבן בוחן.
מזועזע מיראה, מדבר
לא ידעתי ומהר עושה מזבח
כך בא לעולם בכתב ובאגדה
התגלגל מפה לאוזן לדורות
בגלימה אלוקית מגן עליו השכינה
תחת צל ד' בעליות ובירידות
ממעמקים מתרוממים בתפילתם
בחלום שלא נאלם, נשאר לעולם
וכך סולידריות של עם ישראל
מנגינתם בסולם הרמוני
אמונתם ממשיכה רוחנית
מעיז להתקיים בגורל טבעי וגם ניסי.
ממשפחה לשבטים ועד העם
כולם עולים בסולם
ממשיכים בדופק ההיסטוריה
בסיפור חי עובדי אדמה ברוח.
יש רגלים לאגדה הזאת
אחיזה בכל שלב ושלב
הם עשויים מעץ החיים,
פורחים מגבוה עם שם ישראל.
בכל מיני דרגות מקובלות
עם אחד, ביחד בגבורה עולים בסולם.
בהיסטוריה הצליל הזה נשמע
בונה היהודי עוד יותר מושלם.
בסולם המוסיקה, קדוש
צליל סול של השמש, קדוש
אור ד', קדוש
ובלבנו ההד הזה, כולו שלו!
ראה מעט מן האור, הרב חנן פורת.
במאמר "סולם – ושמו אדם," הוא מסביר
ומביא מקורות על הרעיון הזה, ע' 225-230.
אני מוסיף זוויות
נוספות כלפי עם ישראל.
ש.מ