שירת נשמתי
את לובן שירתי כענן אשים
אף שאינו מיוחד אותו ארים.
כל שהרוח נושאת ישוב
כמו הד נשימה שהינו חשוב.
בארצי אגמר בקושי בד' אמות
אבל תמיד קשור לנשמות.
הן יחידה אחת מתנת ה
שמוסיפה אור לאבוקת העולם.
בין חוחי הפרדס זרועה נשמתי
בגן אינסוף בהמתנת העצים.
כל שטח בערוגה שונה מהשני
מלבלב, וריחו – כה טבעי.
מקורותהן יחידה אחת מתנת ה שמוסיפה אור לאבוקת העולם.
עריכה: שושנה יונה מנשה.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"מלכותי היתה קטנה ממני" רבקה מרים
[נולדה 1952] סופרת חשובה שכתבה הרבה ספרים
להערכה גדולה ופרסים חשובים.
רבקה מרים
ספר בראשית פרק ב
(ז) וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן
הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם
לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
רש"י על בראשית פרק ב פסוק ז
ויפח באפיו – עשאו מן התחתונים ומן
העליונים גוף מן התחתונים ונשמה מן
העליונים.
משנה מסכת בבא בתרא פרק ו
וֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת
לוֹ קֶבֶר, עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת
עַל שֵׁשׁ, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כוּכִין, שְׁלשָׁה
מִכָּאן וּשְׁלשָׁה מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגְדָּן, וְכוּכִין
אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת…
ספר ישעיה פרק ס
(כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ
נֵצֶר מַטָּעַו \{מַטָּעַי\} מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:
והשווה:
מלבי"ם על ישעיה פרק יא פסוק א – חלק
באור הענין
ארץ בלתי מתראה, מ"מ בהגיע הזמן אז
יפרה נצר מן השרש, שזה מתיחס להפראה
חדשה ע"י נצר רך ויונק, שאין לו שום יחוס
עם האילן הקודם…
אור החיים על דברים פרק כט פסוק
כ
(כ) ואומרו והבדילו ה' לרעה קשה אחר
שמחה ה' את שמו מה מקום להבדלה אכן
לפי מה שקדם לנו כי כל נשמות עם בני
ישראל שורש אחד להם כאומרו (ישעיה
ס כב) נצר מטעי, וכמו שרמזו רבותינו ז"ל
(ויק"ר ד ו) בפסוק (כל הנפש הבאה לבית
יעקב וגו') [ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב
שבעים נפש] (שמות א ה) שהגם שהם
שבעים קראם נפש, לצד בחינת השורש:
ספר שיר השירים פרק ב
(ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת:
רש"י שיר השירים פרק ב פסוק ב
(ב) כשושנה בין החוחים – שמנקבין אותם
ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה כן
רעיתי בין הבנות מפתות אותה לרדוף
אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים
והיא עומדת באמונתה:
ספר תהילים פרק סט
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד:
רש"י תהילים פרק סט פסוק א
(א) על שושנים – על ישראל שהם כשושנה
בין החוחים שהחוחים מנקבין אותם והתפלל
עלי.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"מלכותי היתה קטנה ממני" רבקה מרים
[נולדה 1952] סופרת חשובה שכתבה הרבה ספרים
להערכה גדולה ופרסים חשובים.
רבקה מרים
ספר בראשית פרק ב
(ז) וַיִּיצֶר יְדֹוָד אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן
הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם
לְנֶפֶשׁ חַיָּה:
רש"י על בראשית פרק ב פסוק ז
ויפח באפיו – עשאו מן התחתונים ומן
העליונים גוף מן התחתונים ונשמה מן
העליונים.
משנה מסכת בבא בתרא פרק ו
וֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת
לוֹ קֶבֶר, עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת
עַל שֵׁשׁ, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כוּכִין, שְׁלשָׁה
מִכָּאן וּשְׁלשָׁה מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגְדָּן, וְכוּכִין
אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת…
ספר ישעיה פרק ס
(כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ
נֵצֶר מַטָּעַו \{מַטָּעַי\} מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר:
והשווה:
מלבי"ם על ישעיה פרק יא פסוק א – חלק
באור הענין
ארץ בלתי מתראה, מ"מ בהגיע הזמן אז
יפרה נצר מן השרש, שזה מתיחס להפראה
חדשה ע"י נצר רך ויונק, שאין לו שום יחוס
עם האילן הקודם…
אור החיים על דברים פרק כט פסוק
כ
(כ) ואומרו והבדילו ה' לרעה קשה אחר
שמחה ה' את שמו מה מקום להבדלה אכן
לפי מה שקדם לנו כי כל נשמות עם בני
ישראל שורש אחד להם כאומרו (ישעיה
ס כב) נצר מטעי, וכמו שרמזו רבותינו ז"ל
(ויק"ר ד ו) בפסוק (כל הנפש הבאה לבית
יעקב וגו') [ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב
שבעים נפש] (שמות א ה) שהגם שהם
שבעים קראם נפש, לצד בחינת השורש:
ספר שיר השירים פרק ב
(ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת:
רש"י שיר השירים פרק ב פסוק ב
(ב) כשושנה בין החוחים – שמנקבין אותם
ותמיד היא עומדת בנויה ואדמימותה כן
רעיתי בין הבנות מפתות אותה לרדוף
אחריהם לזנות כמותם אחרי אלהים אחרים
והיא עומדת באמונתה:
ספר תהילים פרק סט
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד:
רש"י תהילים פרק סט פסוק א
(א) על שושנים – על ישראל שהם כשושנה
בין החוחים שהחוחים מנקבין אותם והתפלל
עלי.
