פתחו לי שערי צדק
מחונך לעשיית עבודות
ממעשים אני בונה עולמות.
אע"פ שקירות שומעים סודות
איני מפחד מהפרעות.
אני צריך לדעת
מאין מקור זרימתו של נהר נובעת
פיתחו לי את גן שערי הצדק
לעולמות אוצר בית הבדק.
בהמתנה לשבת, אטעם מכל עץ
פתחו לי שערי יראה בתפילתי ליועץ.
כל דבר בעתו –ולכל פרי עונתו
שאזכה לראות צדיק עם סימן במצחו.
מקורותפיתחו לי את גן שערי הצדק לעולמות אוצר בית הבדק.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"הינדיק" אוריה פציון.
ספר דברי הימים א פרק כח
(יב) וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ לְחַצְרוֹת
בֵּית יְדֹוָד וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת סָבִיב לְאֹצְרוֹת בֵּית
הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים:
מצודות דוד על דברי הימים א פרק
כח פסוק יב
לאוצרות בית האלהים – אשר בהם יניחו הנדבות על תיקון בדק הבית. ולאוצרות
הקדשים – אשר בהם יניחו הממון שעל קרבנות
סדור תפלה – נוסח אשכנז – סדר זמירות לליל שבת
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה. כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ. יִזְכּוּ לְרוֹב שִׂמְחָה. מֵחֶבְלֵי
מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה. פְּדוּתֵינוּ תַצְמִיחַ וְנָס יָגוֹן ואֲַנחָָה:
שבת
"שבת היא מעיין העולם הבא, כי בה האדם משתיק כל צימאון נשמתו וממלא יום שלם
את תאוותה והישתוקקותה להידבק בבוראה יתברך בלי שום מפריע מבחוץ." ~ רבי מנחם עקשטיין
ספר קהלת פרק ג
(א) לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
(יא) אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם
נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת
הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
ספר איוב פרק א
(י) הֲלֹא אַתָּ \{אַתָּה\} שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ
וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ:
רש"י (נוסח ב) איוב פרק א פסוק י
(י) פרץ בארץ – נתחזקו כמו וכן יפרוץ
(שמות א) ומתרגמינן יתקוף זהו פשוטו, ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה שהטעימם הקב"ה
מעין עולם הבא שלאחר חרישת האתונות היו זורעים עם החריש' ורועות האתונות מיד
חזיז מן התלם.
ספר ישעיה פרק מח:ד
מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה:
ספר ירמיה פרק ה
(ג) יְדֹוָד עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ
פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב:
רד"ק על ישעיה פרק מח פסוק ד
וגיד ברזל – קשה כגיד ברזל כי אחר שהפכת ערפך אלי לא פנית עוד אלי כאלו ערפך גיד
ברזל שלא יוכל לחזור כאלו איננו פרקים, וכן מצחך הוא כנחושה שלא תבוש מפני,
כי העזות יראה במצח ובפנים, כי מי שיש בו העזות ירים מצחו ופניו כנגד מוכיחו
כאלו מצחו ופניו קשים שלא יוכל להכניעם ולהכלם אלא ירים בעזות מצחו ופניו, וכן
כתוב חזקו פניהם מסלע:
ספר תהילים פרק קא
(ג) לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי:
אבן עזרא על תהילים פרק קא פסוק ג
(ג) לא – יספר על המחשבה שהוא במצח:
"הינדיק" אוריה פציון.
ספר דברי הימים א פרק כח
(יב) וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ לְחַצְרוֹת
בֵּית יְדֹוָד וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת סָבִיב לְאֹצְרוֹת בֵּית
הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים:
מצודות דוד על דברי הימים א פרק
כח פסוק יב
לאוצרות בית האלהים – אשר בהם יניחו הנדבות על תיקון בדק הבית. ולאוצרות
הקדשים – אשר בהם יניחו הממון שעל קרבנות
סדור תפלה – נוסח אשכנז – סדר זמירות לליל שבת
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה. כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ. יִזְכּוּ לְרוֹב שִׂמְחָה. מֵחֶבְלֵי
מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה. פְּדוּתֵינוּ תַצְמִיחַ וְנָס יָגוֹן ואֲַנחָָה:
שבת
"שבת היא מעיין העולם הבא, כי בה האדם משתיק כל צימאון נשמתו וממלא יום שלם
את תאוותה והישתוקקותה להידבק בבוראה יתברך בלי שום מפריע מבחוץ." ~ רבי מנחם עקשטיין
ספר קהלת פרק ג
(א) לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
(יא) אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם
נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת
הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:
ספר איוב פרק א
(י) הֲלֹא אַתָּ \{אַתָּה\} שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ
וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ:
רש"י (נוסח ב) איוב פרק א פסוק י
(י) פרץ בארץ – נתחזקו כמו וכן יפרוץ
(שמות א) ומתרגמינן יתקוף זהו פשוטו, ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה שהטעימם הקב"ה
מעין עולם הבא שלאחר חרישת האתונות היו זורעים עם החריש' ורועות האתונות מיד
חזיז מן התלם.
ספר ישעיה פרק מח:ד
מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה:
ספר ירמיה פרק ה
(ג) יְדֹוָד עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ
פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב:
רד"ק על ישעיה פרק מח פסוק ד
וגיד ברזל – קשה כגיד ברזל כי אחר שהפכת ערפך אלי לא פנית עוד אלי כאלו ערפך גיד
ברזל שלא יוכל לחזור כאלו איננו פרקים, וכן מצחך הוא כנחושה שלא תבוש מפני,
כי העזות יראה במצח ובפנים, כי מי שיש בו העזות ירים מצחו ופניו כנגד מוכיחו
כאלו מצחו ופניו קשים שלא יוכל להכניעם ולהכלם אלא ירים בעזות מצחו ופניו, וכן
כתוב חזקו פניהם מסלע:
ספר תהילים פרק קא
(ג) לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל עֲשׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי:
אבן עזרא על תהילים פרק קא פסוק ג
(ג) לא – יספר על המחשבה שהוא במצח:
