בקרבה לה'
השאלה איננה להיות או לא להיות
אלא איך לחיות.
וכך היא הדרך שמתקרבים לה'-
בענווה.
אאחוז בתווי שיר שמיימי,
קופץ מעלה מעלה בזהירות.
חפץ לראות את הנעלם-
ביראה.
מקורותהשאלה איננה להיות או לא להיות אלא איך לחיות.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"כל הלילה בכיתי" זלדה.
ספר דברים פרק יז
(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת
בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
רש"י על דברים פרק יז פסוק ח
(ח) כי יפלא – כל הפלאה לשון הבדלה
ופרישה שהדבר נבדל ומכוסה ממך:
ספר יצירה פרק א
(ג) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר, הבן בחכמה וחכם בבינה,
בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו והשב יוצר על מכונו. (נ"א ואית דגרסי ודע
וחשוב. ואית דגרסי והשב וחשוב, ואחרים גורסים וחקור ודע וחשוב מהם):
פירוש הרמב"ן לספר יצירה
(ד) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר – אלו הספירות הם
פועל הספירות הנמשכות מן המקור שפעלו עשר דברות. ופירוש שהם עשר ולא תשע
להביא במנין הכתר שממנו נמשכו, אף על פי שאין המחשבה משגת בו, אבל ממה שאדם
רואה הנתיבות הנמשכות ממנו יודע שהוא מקור נובע. עשר ולא אחד עשר להוציא מן
המניין הדבר הנעלם שבראש הכתר, שממה שאנו רואים לו סוף בראש הנתיבות יחשוב
האדם שיש לכתר ראש ואם כן למעלה ממנו דבר נעלם נשגב מן המחשבה ומן הפה אינו
נכנס במניין. ושמעתי בזה פירוש אחר וזה הוא הנכון:
ספר תהילים פרק קיא
(י) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְדֹוָד שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד
אבות דרבי נתן פרק שנים ועשרים
(א) רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת
שנא' (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה'.
הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין וכו' שנא' נעשה ונשמע. אמרו לפני רבן יוחנן בן זכאי
חכם וירא חטא מה הוא אמר להם הרי זה אומן וכלי אומנתו בידו חכם ואין ירא חטא
מהו אמר להם הרי זה אומן ואין כלי אומנתו בידו. ירא חטא ואין חכם מהו אמר להם
אין זה אומן אבל כלי אומנתו בידו. ראב"ע אומר אם אין תורה אין דרך ארץ וכו' הוא
היה אומר אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה למה הוא דומה לאילן שעומד
על המים ענפיו מועטין ושרשיו מרובין אפי' ארבע רוחות העולם באות ונושבות בו אין
מזיזין אותו ממקומו שנאמר (תהילים א)
[ירמיה יז] והיה כעץ שתול על (פלגי) מים וגו'. אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה
למה הוא דומה לאילן שעומד במדבר ענפיו מרובין ושרשיו מועטין כשרוח נושבת בו
עוקרתו והופכתו על פניו שנא' (ירמיה יז) והיה כערער בערבה וגו'. רבן גמליאל אומר
עשה לך רב וקנה לך חבר. רב לחכמה וחבר ללמוד והסתלק מן הספיקות ואל תרבה
לעשר אומדות:
"כל הלילה בכיתי" זלדה.
ספר דברים פרק יז
(ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת
בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
רש"י על דברים פרק יז פסוק ח
(ח) כי יפלא – כל הפלאה לשון הבדלה
ופרישה שהדבר נבדל ומכוסה ממך:
ספר יצירה פרק א
(ג) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר, הבן בחכמה וחכם בבינה,
בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו והשב יוצר על מכונו. (נ"א ואית דגרסי ודע
וחשוב. ואית דגרסי והשב וחשוב, ואחרים גורסים וחקור ודע וחשוב מהם):
פירוש הרמב"ן לספר יצירה
(ד) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר – אלו הספירות הם
פועל הספירות הנמשכות מן המקור שפעלו עשר דברות. ופירוש שהם עשר ולא תשע
להביא במנין הכתר שממנו נמשכו, אף על פי שאין המחשבה משגת בו, אבל ממה שאדם
רואה הנתיבות הנמשכות ממנו יודע שהוא מקור נובע. עשר ולא אחד עשר להוציא מן
המניין הדבר הנעלם שבראש הכתר, שממה שאנו רואים לו סוף בראש הנתיבות יחשוב
האדם שיש לכתר ראש ואם כן למעלה ממנו דבר נעלם נשגב מן המחשבה ומן הפה אינו
נכנס במניין. ושמעתי בזה פירוש אחר וזה הוא הנכון:
ספר תהילים פרק קיא
(י) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְדֹוָד שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד
אבות דרבי נתן פרק שנים ועשרים
(א) רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת
שנא' (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת ה'.
הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין וכו' שנא' נעשה ונשמע. אמרו לפני רבן יוחנן בן זכאי
חכם וירא חטא מה הוא אמר להם הרי זה אומן וכלי אומנתו בידו חכם ואין ירא חטא
מהו אמר להם הרי זה אומן ואין כלי אומנתו בידו. ירא חטא ואין חכם מהו אמר להם
אין זה אומן אבל כלי אומנתו בידו. ראב"ע אומר אם אין תורה אין דרך ארץ וכו' הוא
היה אומר אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה למה הוא דומה לאילן שעומד
על המים ענפיו מועטין ושרשיו מרובין אפי' ארבע רוחות העולם באות ונושבות בו אין
מזיזין אותו ממקומו שנאמר (תהילים א)
[ירמיה יז] והיה כעץ שתול על (פלגי) מים וגו'. אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה
למה הוא דומה לאילן שעומד במדבר ענפיו מרובין ושרשיו מועטין כשרוח נושבת בו
עוקרתו והופכתו על פניו שנא' (ירמיה יז) והיה כערער בערבה וגו'. רבן גמליאל אומר
עשה לך רב וקנה לך חבר. רב לחכמה וחבר ללמוד והסתלק מן הספיקות ואל תרבה
לעשר אומדות:
