חיים אברמסון

פריחתה של הנשמה לא דבר פשוט היא,

ועוד כותבים המשוררים בשיא

איך ליצור קשר עם האחרים.

קסם שבאמונתם מבטאים .

השאלה איננה להיות או לא להיות

אלא איך לחיות.

וכך היא הדרך שמתקרבים לה'-

בענווה.

ועוד הילד מחפש תשובות

איך הכל יגמר, השאלות עמוקות.

ויש לענות על התמודדות עם מוות,

שמחשבה ועשייה אלו החיים, כעת.

אני בוכה על יופי שיעלם

ומבין שזאת העצבות מותרת.

אך לא אכלה עליה את זמני

אלא אבנה חיים ארציים.

תביני נפשי יש משהו מסתורי

שנשמע ונראה בכל החושים.

עץ או קרחון שקצהו נגל

ובעומקם יש עולם שלם.

הנעלם קיים

מול העיניים שנפקחו.

השכל והרגש מתבגרים

עוברים מהמורות ומתחזקים.

סמלים הם קיצור של משלים

כורד לבן או אדום

-י'ג עלי כותרת וה' עלי גביע

כך ישראל והשכינה.

אש ומים מטהרים

חומר ורוח חוזרים למקורם.

לכל דבר ועשייה יש כח מרומז

גנוז בפנים, לצאת,להוביל.

"בסימן טוב ובמזל טוב!"

ועלי לעבוד להגיע אל זה.

אני צריך גוף, לב ונפש

לצאת בשירה אל עובי העשייה.