רגשות – חיים אברמסון שירים ונשמה

להתבגר בגשם

חיים אברמסון — Wed, 30 Jan 2019 11:40:25 +0000

[7149] להתבגר בגשם

יורד גשם כמו חיצים
קודח בפנים, קודר אבל רענן
ולמה לא, אחרי חצי שנה יבשה?
אני מלקק את הטיפות
באדמה זרם דק מתחזק
זורם
כמו ילדה לשיעור ראשון בכיתה א'
לפגוש חברות חדשות.
אין לי ספק שהמדבר יישאר כמו שהוא
לא כל מקום זוכה לגשם
ולא לכל ילד יש קלמר.
והיום הזה התחיל ככה חזק
מפני שאני אוהב לראות ברקים
ולזעוק ברכה על זה וגם על הרעמים.
טיפות של ברכה זורמות קדימה
לתחנה תחנה של עצים שממתינים.
ומה לעשות אם התולעים שמה
באדמה. יסחפו עם הגשם
ופשוט אי אפשר להפסיק החיים.
כל דקה ודקה זורם.
אמי לא הייתה שמחה
עם הנעלים שלי שלגמרי רטובות
ואין לי תחליף…
רגע, שכחתי …יש לי מגפיים!
הורדנו הגרביים, ניגבנו בין האצבעות
נשפתי כל טיפה וטיפה
מהרגליים הקפואות.
היינו קרוב לתנור כמה דקות
ניסיתי להחליף גרביים
מצאתי רק אחד בלבד
אמא איפה הגרביים?
היא לא נתנה לי, רק הביאה אותי
אל מול המגירה.
אני צריך להסתדר לבד?
ואני רק בן חמש.
פתאום תפשתי שאני גדול
וצריך לדעת להתגבר.

ש.מ

denvie balidoy Hop

flickr.com/photos/denvie

===================================================

[1176E] קטעי עבודה בפריז

קור נכנס אבל אין דבר. החיים ממשיכים. מסתובבים לכל אחד באופן אוטומטי.

ויש אורות בחוץ. שמה בחושך חצי מואר מפנס גבוה של עמודי החשמל. זורם בעיר הבודדה. למרות הקור יש חמימות לבבות אם יש מספיק כסף לקנות את הלחם של יום. ועוד להשיג מקום צנוע ביותר לדיור זמני.

חורף. אני זר בפריס אבל קצת מכיר. פסים בהירים של קשר מסוים. הצידה, פה ושמה במקלט הציבורי.

חוטי המעיל שלי בלויים בשרוולים. ברור לעין שאני לא מסודר אלא מהחוץ. השארתי את המזוודה הקטנה שלי במקלט. כן, אני יודע שעלול ללכת לאיבוד אבל לא רציתי להסתובב בחיפוש עבודה ולסחוב מזוודה. זה יהיה מצחיק!. מכל מקום, מה יש לי שמה? פיג'מה, לבנים וספר בלוי של ילדים ללמוד צרפתית.

שמה במקלט הצילו אותי מהקור הזה. אבל רק לכמה ימים בלבד, אמרו לי במפורש. מצומצם. ולמה? יש הרבה פליטים, עובדים זרים, בטלנים שגם הם צריכים מקום להניח את העצמות העייפות.

שמה במקלט גם יודעים מהמצוקה. הם בקשר עם כמה מפעלים שדורשים עובדים פשוטים כמוני. ולא לשכוח…לפני שיצאתי קבלתי ארוחת בוקר טובה. וזה צריך להיות מספיק עבור היום שלי. אני סובל. מתרגלים למען האישה והילדים שמה בארץ שלי. אשלח להם כסף חשבתי.

חשוב שתבינו: קבלתי כתובות. שלושה בעצם. במקום הראשון האחראי ראה אותי צולע ברגל הימנית, מתאונה שקרתה לי לפני כחמש שנים בבית שלי בצ'אד. כמו שסיפרתי לכם, הוא ראה אותי ולא בחן בקושי עבודתי. פשוט יש לו התנגדות לנכים כנראה. אפילו לא הספקתי להגיד בוקר טוב, להסביר, לייצג את עצמי! לא. פשוט הוא "יודע" שאני לא יכול לעבוד. זה מרגיז. אדם צריך פרנסה איך שהוא!

המקום השני לקח עוד כמה דקות. הנה המכתב שמראה שאני עובד טוב בדברים מסיימים! לא! כאילו המכתב היה כתוב בפקיסטנית או משהו אחר! כנראה שלא רצה או לא ידע לקרוא! אני יכול לעבוד. לא ידעתי להגיד זה כל כך טוב. ניסיתי להגיד לו בשפת פידג'ין של העיירה שלי. הוא לא הבין אותי.

חזרתי למקלט. נתנו לי כוס קפה עם יותר מדי מים, אבל לפחות זה היה חם, עם סוכר זה עזר. דברתי, הסברתי על הבעיה. רצו לעזור. לא רוצים עוד אחד שמתאבד. זה לא נראה טוב בעיתונות. אני הייתי מוכן לזה, לגמור כל הסבל, הבעיה של העבודה שלי!

הסבירו לי שמה, יחד עם מישהו שגם יודע שפתי. הבנתי קצת יותר. דברו איתי שיש עוד מקום עבודה שמקבל זרים. נתנו לי הפעם הזאת הפנייה יותר ארוכה. כן, לא צריך שפה…יגידו לו מה לעשות. יש מפעל שצריכים עובדים. משהו שאפשר לעשות גם בעמידה או בישיבה…שכר מינימום אבל בטוח. אפשר לסמוך עליהם.

הלכתי לשמה, עם המכתב בכיס. קור בחוץ. הלכתי ברגל כמה קילומטרים. אמרו לי לאיזה כיוון. כן- ישר ישר עד המפעל. כן, עם שלט מאוד גדול צבע ירוק "מפעלי העתיד."

קבלו אותי יותר בחיוך! כן צריכים עובדים. איך קוראים לך? אה, נחליף זה לג'ק, יותר פשוט או. קיי. הבינו שזה טוב ידיים טריות שמוכנות לעבוד קשה. הבינו את מצבי טוב מאוד. יש להם ניסיון עם זה כל שבוע. מחליפים הרבה אנשים מפני שעוזבים.

הראו לי מכונה. אני לא ידעתי בכלל על מה זה. לא צריך! אתה פשוט עוזר למכונאי. הוא מוציא את המוצר. העבודה שלך זה לשים באריזה. ככה, אתה רואה. לא! יותר מהר! אתה צריך כמה אלפים ביום. ..תפסתי. לא קשה בהתחלה, כן, כן יותר מהר. שעות על שעות. המכונה לא הפסיקה לתת לי עוד עבודה.

הייתי יכול לשבת גם כן. היה שולחן עבודה והרבה ארגזים. מפה לשם עוד פעם…ועוד פעם. סה"כ היו שתי הפסקות לחצי שעה. זאת היתה הצלה. ביום הראשון מישהו נתן לי חצי מהלחם שלו למזלי. לא היה לי כלום לאכול! פשוט הוא ריחם עלי כשראה שאין לי כלום.

עברתי מהמקלט לדירה לזרים. ומה זה אומר? דירה יחסית גדולה, פשוטה, כולל טלביזיה אבל שלושה חדרים לשמונה איש! צריך לשלם לפי יום. גבו ממני חצי של יום העבודה שלי! לא הייתה לי ברירה. הייתי כל כך עייף!

לא עשיתי הרבה רושם. אני ולחם של יום, קצת יבש. הוספתי מה שקניתי, מעט בסופר. קצת ירק גם. אין בישול מסובך בדירה: תנור עם גז. אבל מכל מקום לא היו לי כלים…

הצלחתי להתקלח. כן, קצר-קצר אמרו לי מפורש. כולם רוצים את זה ולא רוצים בזבוז של חשמל לחימום המקלחת.

בסוף שבוע עבודה נתנו לי השכר. לא נתנו פחות ממה שמגיע כמו שפחדתי. כן, שמעתי מספיק סיפורים מהבית! להיזהר. מכל מקום שלחתי עשרה אירו לבית, דרךWestern Union . זה היה אחרי שעות העבודה. יש מקום שאנשים הולכים, סניף כזה. הייתי צריך להראות את הדרכון שלי.

בשבוע השלישי הייתי פחות או יותר מסתדר בקושי היום יומי. למזלי אני חזק. ועל הבוקר קרתה לי תאונה! הסתובבתי יותר מדי מהר והפלתי ארגז כבד עם חלקים! בדיוק ברגל השמאלית, זאת שעדיין היתה בריאה! אולי עשרה קילו, לא יודע. נפלתי. נבהלו. שמו אותי בצד. ראו שזאת חבלה אבל לא שבר. אמרו לי ללכת למיון. אין להם זמן לעזור לי. לפחות נתנו לי את הזמן!

הרגשתי רע מאוד עד שאני סוף הגעתי לתחנת לאוטובוס. היו לי כאבים חזקים. פשוט המתנתי אולי חצי שעה. הגיע. עליתי בקושי. לפחות אני כן יכול לשלם עכשיו! הגעתי לקבלת חולים. היו הרבה, כולל זרים כמוני. כל אחד עם הפרשה הכואבת משלו!

בקיצור, הייתי צריך לשלם רק לבדיקה. חצי יום עבודה הלך. רופא בדק אותי מהר. נו, אין שבר. למזלי. כן, תחבושת. אמר לאחות. היא שמה התחבושת חזק. כן, לשחרר בערב. כן שלושה ימים לפחות. תחזור אחרי כמה ימים לפה. [לא התכוונתי בגלל התשלום]. סחבתי את הכאבים בחזרה לדירה למנוחה. למחרת הייתי בחזרה על יד המכונה.

ש.מ

The post להתבגר בגשם appeared first on חיים אברמסון שירים ונשמה.

אבד לי לבי

חיים אברמסון — Thu, 28 May 2015 10:24:40 +0000

בתפר שבין הארנק והקלמר

אבד לבי.

במחנה רחוק הוא נאלם, נעלם…

התחייבתי לגעת במים

לדאותבאוויר נטול מחשבה

ועכשיו צריך לסדר את החשבון

בלי לאבד פרוטה.

מאחל לך יום אביבי

בלי ענן שאני קיים.

הצפורים מצפצפות גם על הגעגוע

ואני רוצה להמשיך.

אבדה לי תעודת הזהות

ולא הצלחתי לחצות את הגבול.

בעזרת ה' אעבור הנהר

כדי לגמוע את היופי בצד השני.

מאחל לך יום אביבי בלי ענן שאני קיים.

מקורות

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף כז/א
תנו רבנן אשר תאבד פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה רבי יהודה אומר ומצאתה פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה.
ספר תורת המנחה לרבי יעקב סקילי
– דרשה לד
ובכל אלו הענינים צריך שתהיה הכוונה והתשוקה לשם ית'. שאם יבוא אדם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות בלא חשק ותשוקה, ומתפלל או לומד בהם בלא כוונה, וכן כשיוליך את בניו בהם, או כשישיאם, אם
לא תהיה כוונתו לידיעת השם ית' ולכבודו, אין לו יתרון על שאר בעלי חיים. כי גם שאר בעלי חיים נאספים אל בתי כנסיות ואל בתי מדרשות ומקננים בהם ומצפצפים בהם ועושים תולדות בהם הה"ד (תהלים פדד) גם צפור מצאה בית וגו', כלומר אם אין האדם עושה לכוונת כבוד השם ית' אין לו יתרון על הצפור שגם צפור מצאה בית וגו':
ספר דברים פרק ג
(טז) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:
רש"י על דברים פרק ג פסוק טז
(טז) תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל – כל הנחל ועד מעבר לשפתו כלומר עד ועד בכלל ויותר

The post אבד לי לבי appeared first on חיים אברמסון שירים ונשמה.

שיר רגשות

חיים אברמסון — Tue, 02 Jun 2015 08:14:47 +0000

אשיר שיר ישן חדשני

בקפיצה מקצה עולמי לקצה השני.

ברגשות מותרים אזרום בהזדמנות

ממחשבה ודיבור למעשה אדלג ברעננות.

ברגשות מותרים אזרום בהזדמנות

מקורות

עריכה: שושנה יונה מנשה.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"מלכותי היתה קטנה ממני" רבקה מרים
[נולדה 1952] סופרת חשובה שכתבה הרבה ספרים
להערכה גדולה ופרסים חשובים.
רבקה מרים
ספר דברים פרק יג
(ח) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ:
מזרחי על דברים פרק יג פסוק ח
(ח) מקצה הארץ זו חמה ולבנה וצבא השמים. שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו. בספרי. דאי אפשר לומר א"רחוקים" קאי, כאילו אמר, הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ, משום ד"מקצה… ועד
קצה", על כמותם וגודלם קמיירי, שפירושו, מסוף העולם ועד סופו, לא על המרחק (שבינם) [שבינך] לבינם, דאם כן, עד קצה הארץ מבעי ליה. ולפיכך פירשוהו על תנועת חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, שמורה על (כמותה וגודלה, שהיא נמשכת) [כמותם וגודלם שהם נמשכים] מקצה הארץ ועד קצה הארץ,דהיינו מסוף העולם ועד סופו:
והשווה:
ספר דברים פרק כח
(מט) יִשָּׂא יְדֹוָד עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ:
לֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף וְלֹא
בְּמָקוֹם גָּבוֹהּ וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ
וְיִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
[שֶׁנֶּאֱמַר, "מִמַעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"], וּכְתִיב,
(שם קב) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".
ספר בית אלקים – שער התפילה –
פרק שמיני
ומקום התפלה שיהיה מקום נמוך למדו אותו (ברכות י' ע"ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה' אדני שמעה בקולי וגו', שהכונה בו להורות על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', כי גם שמעלות האל ית' רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ"ז הוא מצוי לאותם שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה', ואחר כך ששמעת שאני קורא אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על דרך שאמרו ז"ל (ויקרא רבה י"ט, ב') הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו' ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל' ע"ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל', י"ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו'. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו' ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם
ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך:
(ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך: (ברכות י’ ע”ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה’ אדני שמעה בקולי וגו’, שהכונה בו להורות
על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה’, כי גם שמעלות האל ית’ רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ”ז הוא מצוי לאותם
שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה’, ואחר כך ששמעת שאני קורא
אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז
הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על
דרך שאמרו ז”ל (ויקרא רבה י”ט, ב’) הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו’ ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל’ ע”ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו’ שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל’, י”ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו’. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו’ ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם).

The post שיר רגשות appeared first on חיים אברמסון שירים ונשמה.

עכברים בשושן הבירה

חיים אברמסון — Thu, 21 May 2015 12:07:12 +0000

שמי ושתי, ואני מפחדת מעכברים.

מאז שהייתי ילדה –הם היו לא נעימים.

ועכשיו בארמוננו –מכה קשה

היצורים הללו התרבו בשמחה.

אל תשאלו מאיפה אבל בשושן הבירה

כולם מספרים שזה נורא!

הפכנו למומחים במלכודות

גבינה עם דבק, וגם חתולות.

זה לא עזר, והחלתי לחשוש מאד.

חלומות על מצרים התחלתי.

שמענו קולות מוזרים

והדלקנו את האור בשרותים.

על סף מצב נפשי עמדתי מבולבלת

התעוררתי בסיוטים של דפיקות בדלת.

הפסיכולוגית דיברה ארוכות על ילדותי

על התחלות ופחדים –ממש בכיתי-

היצורים האפורים אכלו אוכל אפילו מהמקפיא,

וגם בגדי כרסמו מול אפי:

בארון עשו מנהרה ארוכה בגדים

ושמלות משי הלכו לעולמים.

הפסיכיאטר בדק במוחי את העצבים

המליץ חופשה וכדורים עזים.

בעלי עכברוש היה זורק פה ושם מלכודות

אבל ההם כה רבים- שבקשות לחופש החלו לזרום מחתולות.

כשעצבי נגמרו בד בבד עם קטנים שנולדו.

המדביר לעכברים ומזיקים הגיע מהודו.

מאות כיכרים כסף לא הבטיחו תוצאות

ולא הפסיק מלמלמל בכל החיים לא ראיתי מכה כזאת.

התחננו שיעבוד, בחסד הוא נתן את הסכמתו.

והוא הסכים

הביא סל מכוסה, די כבד.

אמר לנו "העיקר לא לפחד כלל,"

והתחיל לנגן בחלילו ניגון מהולל

התעלפתי כשראיתי נחש קוברה

-הכרתי אותו בנסיעתי למדינת בורמה-

בעלי סיפר לי לאחר מכן שהנחש הַמְסַכֵּן,

הסתובב בארמון אך גם הוא לא תפס –הַמִסְכֵּן.

הגהה: רב יעקב כהן – בית אל.

על סף מצב נפשי עמדתי מבולבלת

מקורות

מנהרה ארוכה בבגדים: משפחה של חברים
שלנו במושב, ריחמה על איזה עכבר בבית
עד שהיצור חפר מנהרה ארוכה בבגדים
שבארון!
חולדה
חולדה )שם מדעי: Rattus , ידוע בכינוי
העממי עכברוש) היא סוג של יונק,
ממשפחת העכבריים בסדרת המכרסמים.
החולדות
היפנוט נחשים או אילוף נחשים היא פעולה
בה אדם מעמיד פנים כמהפנט או מאלף
נחש, באמצעות נגינה בחליל (לרוב חליל
פונגי – Pungi ). במופע מסוג זה נפוצות
גם הופעות רחוב נוספות עם הנחשים,
כגון להטוטנות ומגוון פעולות הנתפסות
מסוכנות יחסית, בשל ארסיותם של הנחשים
המשמשים במופע.

The post עכברים בשושן הבירה appeared first on חיים אברמסון שירים ונשמה.