שירת הנשמה

משה רבנו מצא חן
במדבר,
מלא חסד בתוכו
שהֵיטֵב יודע ד' לבחון.

המסע החל בהר הצנוע,
לגילוי הבוער של אש וקול
משָׁמָּה יבשר בשורת הצלחה
על ידי זקן אבי הנביאים.

 

ואז הופיע הברד בנס על נס
ברד של שאלות
על פלא הפלאות,
של אש ומים שירדו מהשמים.

אנו לא פחדנו מהמכה,
מול שכנינו שפחדו פחד נורא.
אל הבתים הסתירו את בעלי החיים,
אשר בהמשך אל הים היו רצים.

מלאך המוות עשה מלאכתו
ביום מיועד לבכורות כל אחד בביתו.
אוי לגוי שנתן פקודות
היאורה השליכוהו בלי לשהות!

הבורא ידון לרשעים בזמנם
אוי על כל רשתם רשעותם!
דם על דם נידן ידון
כנגד פְּלִשְׁתִּים על יד שמשון משבט דן.

עם ישראל כולו בצלאל
תחת כנפי נשרים מוגנים.
אמנים לצאת ממצרים
כל פינות גלויות שנמצאים.

 

היינו ממתינים למתנה מד'
התורה שהיא ברית נאמנה.
בנים למלך, בשבת המלכה
שהוא העניק לנו יקרה.

בלחם טוב של תורה הוא המשביר
עם נבחר באור ד' את המוסר מאיר.
כמה טוב לידבק בשמחתה,
ולהתעטף באמונה ובאהבתה!

שירה חדשה הבנויה אריח על גבי לבנה,
תתברך כיעלת חן לתפארת האומה.
תרעננה שפתותיהן של ארבעת האמהות,
לזכות לבנים כחול הים לרבבות.

עם בסמל חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן…
ושׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים…
לפעמים שְׁחַרְחֹרֶת, רק בחוץ,
ובפנים כולה יפה כחבלי בוץ.

=================
שיר מתוך שמות שונים בישראל:
משה, חנה, בר, לב, פיינברג, זקן, שמשון, ניסים, ברד, אש, אדיר וואסר, חיים, מלאך (אנג'ל), ישראל, בצלאל, מלכה, חבצלת, שרון, שושנה, שונמית, זמל (לחם), שמחה, אהובה, שירה, בלוך, יעל, שרה, ליאורה, אמונה, רעננה.
=======================================================
מקורות:
מצא חן:
ספר שמות פרק לג
(יז) וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם:

בוחן לבב:
ספר דברי הימים א פרק כט
(יז) וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי כָל אֵלֶּה וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ:
(יח) ד' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ:

הַר הָאלקים:
ספר שמות פרק ג
(א) וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאלקים חֹרֵבָה:

זקן הנביאים:
ספר תהילים פרק קיט
(ק) מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְ

והשווה אדון הנביאים:
פירוש אוצר השם לספר יצירה – פרק א
וזהו רוח הקדש. ירצה ואלו שלשתן הם נשפעים ממקום הנקרא רוח הקדש, וראוי שתדע כי כל דבר מדברי רוח הקדש נחלקים לאלו ג' חלקים, מהם משתמשים בקול והוא שנאמר קול דברים אתם שומעים, ומהקול ההוא נשפע לראייה
שפע אהת רא בת קול, ומהם משתמשים ברוה, רוח אלקים דבר בי, ותשאני רוח, והם מדברי רוח הקדש והנביאים בכלל חוץ מאדון הנביאים, ומהם משתמשים בדבור ובאמירה והוא אדון הנביאים, וידבר ה' אל משה ויאמר ה' אל משה
אני ה', וכל אלה הג' מדרגות הם נשפעים ממקום רוח הקודש, וכאשר נפרש בעז"ה:

ספר מלכים א פרק ה
(יא) וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב:

דם על דם נידן
ספר שמות פרק ז
(יט) וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים:

והשווה:
ספר בראשית פרק ט
(ו) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אלקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם:

אש תוך תוכו של קרח:
ספר שמות פרק ט
(כג) וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַד' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ד' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
(כד) וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי:

רש"י על שמות פרק ט פסוק כד
(כד) מתלקחת בתוך הברד – נס בתוך נס האש והברד מעורבין והברד מים הוא ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם (ש"ר):

מכת בכורות:
ספר שמות פרק יב
(יא) וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַידֹוָד:
(יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְדֹוָד:

רש"י על שמות פרק יב פסוק יב
(יב) ועברתי – כמלך העובר ממקום למקום ובהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין (מכילתא):
כל בכור בארץ מצרים – אף בכורות אחרים והם במצרים ומנין אף בכורי מצרים שבמקומות אחרים ת"ל (תהילים קלו) למכה מצרים בבכוריהם:

רשב"ם על שמות פרק יב פסוק יא
(יא) פסח הוא לה' – שהמלאך ידלג ויניח בית ישראל להכות בכורות שבבתי מצרים.

בצלאל:
מדרש תנחומא בהעלותך – פרק ו
אמר רבי יעקב בר יוסי נמנעה השמחה מן הרשעים ונתנה לצדיקים לישראל שהוצרך הקב"ה לישב עם ב"ו בנר עד שאמר להם אל מול פני המנורה רבי לוי ב"ר אומר מנורה טהורה ירדה מן השמים שא"ל הקב"ה למשה ועשית מנורת זהב טהור (שמות כה) אמר ליה כיצד נעשה אותה א"ל מקשה תיעשה (שם) אעפ"כ נתקשה בה וירד משה ושכח מעשיה עלה ואמר רבש"ע שכחתי מעשיה הראה לו הקב"ה למשה ועוד נתקשה בה אמר ליה וראה ועשה עד שנטל הקב"ה מטבע של אש והראה לו עשייתה אעפ"כ נתקשה עליה משה א"ל הקב"ה לך אצל בצלאל והוא יעשה אותה ירד משה ואמר לבצלאל מיד עשאה מיד התחיל משה תמה ואומר אני כמה פעמים הראה לי הקב"ה ונתקשיתי לעשותה ואת שלא ראית אותה עשית מדעתך בצלאל בצל אל היית עומד כשהראה לי הקב"ה עשייתה ואמר ועשית ולפיכך כשחרב בית המקדש נגנזה המנורה וזו אחד מן חמשה דברים שנגנזו הארון והמנורה והאש ורוח הקדש והכרובים וכשיעור הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן ומשמחן את ירושלים מנין שכן כתיב (ישעיה נה) ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרח תפרח ותגל:

שְׁחַרְחֹרֶת:
ספר שיר השירים פרק א
(ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה:
(ו) אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי:

רש"י שיר השירים פרק א פסוק ו
(ו) אל תראני – אל תסתכלו בי לבזיון כמו (שמואל א ו) כי ראו בארון ה'. שאני שחרחרת – לפי שאין שחרותי וכיעורי ממעי אמי אלא על ידי שזיפת השמש שאותו שחרות נוח להתלבן כשיעמוד בצל.

ובפנים יפה בחסד ונדיב:
לדוגמה שּׁוּנַמִּית, אִשָּׁה גְדוֹלָה באלו התכונות:

ספר מלכים ב פרק ד
(ח) וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם:
(ט) וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אלקים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד:
(י) נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה:

והשווה לסמלים של המשכן, של שולחן מנורה וכו'

מעוטפים באהבה: [מצוות צצית כסמן של כל המצוות] ספר תורת משה לחת"ס על במדבר פרק טו פסוק מא
אני ה' אלקיכם אמת, הנה בהתחלת ק"ש אומרים ה' אלקינו אנו מתכבדים בהקב"ה שזכינו להיות אלקינו ואחר שקיבל עול מלכות ואהבת ה' ותפילין ומזוזות וציצית אז הקב"ה מתכבד עמנו אני ה' אלקיכם ע"ש ישראל אשר בך אתפאר ואמנם בפ' ציצית שבתורה לא כתיב אמת כי איננו מוחלט אלא בתנאי אם תהיו קדושים אז אני ה' אלקיכם אבל בק"ש שכבר אנו מעוטפים בציצית ותפילין וקבלנו מלכות שמים באהבה אז אני ה' אלקיכם באמת מוחלט

גאולת מצרים:
מדרש רבה ויקרא – פרשה לב פסקה ה
רב הונא אמר בשם בר קפרא בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שנו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא ביניהן אחד מהן פרוץ בערוה לא שנו את שמן ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין לא היו קורין ליהודה רופא ולא לראובן לוליאני ולא ליוסף לסטיס ולא לבנימין אלכסנדרי לא שנו את לשונם להלן כתיב (בראשית יד) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וכאן (שמות ג) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו וכתיב (בראשית מה) כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש ולא אמרו לשון הרע שנאמר (שמות יא) דבר נא באזני העם אתה מוצא שהיה הדבר מופקד אצלן כל י"ב חדש ולא הלשין אחד על חבירו ולא נמצא אחד מהם פרוץ בערוה